MIDRASH FOR SHAVUOT
RABBI LEN LEVIN
Mekilta on Exodus 19:19-20
1) ויהי קול השופר. הרי זה סימן יפה בכתובים כל מקום שנאמר שופר זה סימן יפה לישראל שנאמר (שם מ"ז) עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר (ישעיה כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ואומר (זכריה ט') ויי' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן:
1. “And the sound of the shofar” — this is a good omen in the Scriptures: wherever ‘shofar’ is mentioned, it is a good omen for Israel (see prooftexts in Psalms 47, Isaiah 27, Zechariah 9).
2) הולך וחזק מאד. מנהג ההדיוט כל זמן שהוא הולך מחליש ומעכה אבל כאן כל זמן שהוא הולך קולו מגביר. ולמה כך מתחלה כדי לשכך את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע:
2. “The sound of the shofar was going and getting stronger” — With a human being, the farther away he goes, the more his voice gets weaker; but here, the farther it went, the stronger the sound got. Why so? In order to accommodate to the ear what it is capable of hearing.
3) משה ידבר והאלהים יעננו בקול. רבי אליעזר אומר מנין אתה אומר שאין הקב"ה מדבר עד שמשה אמר דבר שכבר קבלו עליהם בניך לכך נאמר משה ידבר. אמר לו ר' עקיבא בודאי כי הוא הדבר ומה ת"ל משה ידבר אלא מלמד שנתן הקב"ה כח וגבורה במשה והיה הקב"ה מסייעו בקולו ובנעימה שהיה משה שומע בו היה משמיע את ישראל לכך נאמר משה ידבר והאלהים יעננו בקול:
3. “Moses would speak and God would answer him in a voice (kol)” — Rabbi Eliezer said: From what can you deduce that God would not speak until Moses said: ‘Speak! For Your children have already accepted it on themselves.’? From the fact that it says, ‘Moses would speak.’ Rabbi Akiva said to him: That is certainly the case! But why does the text say, ‘Moses would speak’? It teaches that God invested Moses with strength and power, and God aided him with His voice, and with the intonation that Moses heard, he would broadcast to the Israelites. Therefore it says, ‘Moses would speak and God would answer him in a voice (kol).’
4) וירד ה' על הר סיני. שומע אני על כלו ת"ל על ראש ההר. יכול ממש שירד הכבוד והציעו על הר סיני ת"ל כי מן השמים. מלמד שהרכין הקב"ה שמים התחתונים ושמי שמים העליונים על ראש ההר וירד הכבוד והציען על הר סיני...
4. “The Lord descended upon Mount Sinai” — I might understand this to mean, on the entire mountain? The text continues, ‘upon the top of the mountain.’ I might understand, the divine presence came down and actually settled on Mount Sinai? The text says elsewhere: ‘For from the heavens [I spoke to you].’ It implies that God bent the lower heavens and the upper heavens down and rested them on the top of the mountain...
(§4 continued)
...כאדם שהוא מציע את הכר על ראש המטה וכאדם שהוא מדבר מעל הכר שנאמר (ישעיה
ס"ד) כקדוח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו, וכן הוא אומר (שם) בעשותך נוראות לו נקוה מפניך הרים נזולו. רבי יוסי אומר (תהלים קט"ו) השמים שמים ליי' לא עלה משה ואליהו למעלה ולא ירד הכבוד למטה אלא מלמד שאמר המקום למשה הריני קורא לך מראש ההר ואתה עולה שנאמר ויקרא ה' למשה:
... just as a person rests a pillow on the head of the bed and speaks with his head on the pillow, as it says: [If You would but tear open the heavens and come down, so that mountains would quake before You—] As when fire kindles brushwood, and fire makes water boil—to make Your name known to Your adversaries so that nations will tremble at Your Presence, when You did wonders we dared not hope for, You came down and mountains quaked before You. (Isaiah 63:19-64:2) Rabbi Yosi said: ‘The heavens are heavens to the Lord’ (Psalm 116)—Elijah did not ascend to heaven, nor did the Divine Glory descend to earth, but it teaches that the Omnipresent said to Moses: ‘I will call to you from the top of the mountain, and you will ascend,’ as it says: ‘The Lord called to Moses [to the top of the mountain, and Moses went up].’
******************************************************
Mekilta on Exodus 20:15-19
5) וכל העם רואים את הקולות. רואין הנראה ושומעין הנשמע דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר רואין ושומעין הנראה ואין דבר שלא יצא מפי הגבורה ונחצב על הלוחות שנאמר (תהלים כ"ט) קול ה' חוצב להבות אש:
5. “All the people were seeing the sounds [of thunder or God’s voice]” — Rabbi Ishmael said: They saw what was visible and heard what was audible. Rabbi Akiva said: They both saw and heard what was visible. There wasn’t a word that didn’t proceed from the Almighty’s mouth and get engraved on the tablets, as it says, ‘The voice of the Lord hews the fiery flames.’ (Psalm 29)
6) וכל העם רואין. קולי קולות ולפידי לפידים. וכמה קולות היו וכמה לפידים היו אלא שהיו משמיעים את האדם לפי כחו שנאמר (שם) קול ה' בכח.
6. “All the people were seeing” the sounds of sounds and torches of torches. How many sounds and how many torches? They communicated to each person according to his strength, as it says, ‘The voice of the Lord is in strength.’ (Psalm 29)
7) דבר אחר להודיע שבחן של ישראל שכשעמדו כלן לפני הר סיני לקבל את התורה היו שומעין את הדיבור ומפרשים אותו שנאמ' (דברים ל"ב) יסובבנהו ויבוננהו שכיון שהיו שומעין הדיבור מפרשים אותו.
7. Another explanation: To tell Israel’s praise, that they all stood in front of Mount Sinai to receive the Torah, and as they heard the utterance they interpreted it, as it says, ‘He surrounds them, He imparts understanding to them’ (Deut. 32) — as soon as they heard the utterance, they interpreted it.
8) ר' אליעזר אומר להודיע שבחן של ישראל שכשעמדו כלן לפני הר סיני לקבל את התורה לא היה בהם סומין שנאמר וכל העם רואין. מגיד שלא היה בהם אלמים (שמות י"ט) ויענו כל העם יחדו. ומלמד שלא היה בהן חרשין שנאמר (שם כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. ומנין שלא היה בהם חגרים שנאמר (שם י"ט) ויתיצבו בתחתיר ההר. ומלמד שלא היה בהם טפשים שנאמר (דברים ד') אתה הראת לדעת.
8. Rabbi Eliezer said: To tell Israel’s praise, that when they all stood before Mount Sinai to receive the Torah there were no blind among them, as it says, ‘All the people saw.’ There were no mutes among them, as it says, ‘All the people answered together.’ (Ex. 19) There were no deaf among them, as it says, ‘All that the Lord has said we will do and hear.’ (Ex. 24) How do we know there were no lame among them? It says: (Ex. 19) ‘They stood at the bottom of the mountain.’ It also teaches that there were no idiots among them, as it says, ‘You were shown to know’ (Deuteronomy 4).
9) רבי נתן אומר מנין אתה אומר שהראה המקום לאברהם אבינו גיהנם ומתן תורה וקריעת ים סוף שנאמר (בראשית ט"ו) ויהי השמש לבא ועלטה היה והנה תנור זה גיהנם שנאמר (ישעיה ל"א) ותנור לו בירושלם (בראשית ט"ו) ולפיד אש זה מתן תורה שנאמר וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים. (שם) בין הגזרים האלה זה קריאת ים סוף שנאמר (תהלים קל"ו) לגוזר ים סוף לגזרים. הראהו בית המקדש וסדר קרבנות שנאמר (בראשית ט"ו) קחה לי עגלה משולשת וגו'. הראהו ארבע מלכיות שהן עתידין לשעבד את בניו שנא' (שם) ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו. אימה זו מלכות בבל. חשכה זו מלכות מדי. גדולה זו מלכות יון. נופלת זו מלכות רביעית רומי חייבתא.
9. Rabbi Nathan said: From where do you know that the Omnipresent showed our Father Abraham Gehenna, the giving of the Torah and the splitting of the Red Sea? As it says, ‘When the sun set and it was very dark, there appeared a smoking oven, and a flaming torch, which passed between the split pieces.’ (Gen. 16:17) ‘Smoking oven’ is Gehenna, as it says, ‘Who has an oven in Jerusalem.’ (Isaiah 31:9) ‘Flaming torch’ is the giving of Torah, as it says, ‘All the people saw the thunderings and torches [= lightning, lappidim].’ (Exodus 20) ‘Between the split pieces’ (gezarim) refers to splitting the Red Sea, as it says, ‘Who split the sea into gezarim.’ (Psalm 136) He showed him the Temple and sacrificial service, as it says, ‘Bring Me a three-year-old heifer, etc.’ He showed him the four kingdoms that would enslave His children, as it says, ‘As the sun set, a deep sleep fell on Abram, and a great dark dread descended on him.’ ‘Dread’ — Babylonia. ‘Dark’ — Media. ‘Great’ — Greece. ‘Descended’ — the evil fourth kingdom, Rome.
(§10 skipped)
11) ויעמדו מרחוק. חוץ משנים עשר מיל. מגיד שהיו ישראל נרתעים לאחוריהם שנים עשר מיל וחוזרין לפניהם שנים עשר מיל הרי עשרים וארבעה מיל על כל דיבור ודיבור נמצאו מהלכים באותו היום מאתים וארבעים מיל באותה שעה אמר הקב"ה למלאכי השרת רדו וסייעו את אחיכם שנאמר (תהלים ס"ח) מלכי צבאות ידודון ידודון ידודון בהליכ' וידודון בחזרה ולא במלאכי השרת בלבד אלא אף הקב"ה שנא' (שה"ש ב') שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. רבי יהודה ברבי אלעאי אומר לפי שהיו משולהבין מחמה של מעלן אמר הקדוש ברוך הוא לענני כבוד הזילו טל חיים על בני שנאמר (תהלים ס"ח) ארץ רעשה גם שמים נטפו מפני אלהים וגו' ואומר (שם) גשם נדבות תניף אלהים אימתי נעשה כל הכבוד הזה בשעה שהיתה נאה שבאומות ומכבדת את התורה (שם) ונות בית תחלק שלל ואין שלל אלא תורה שנא' (שם קי"ט) שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב:
11. ‘They stood afar’ — twelve miles back. It teaches that Israel were thrown backwards twelve miles and returned twelve miles, totaling 24 miles for each utterance, a grand total of 240 miles within that hour. God said to the ministering angels, Go down and assist your brethren, as it is written: ‘The angels of the hosts [slight emendation of ’kings and their armies’ -- substituting מלאכי צבאות for מלכי צבאות] are scurrying, scurrying —they scurry in retreat, and scurry in return -- and not just the angels, but even God, as it says, ‘His left hand is under my head, and his right hand embraces me.’
Rabbi Judah quoted Rabbi Ilay: As they were parched from the noonday sun, God said to the clouds of glory: Drop the life-giving dew on My children, as it says (Psalm 68): ‘The earth trembled, the sky dripped because of God.’ And it says: ‘You released a bountiful rain, O God!’ When was all this glory done? When it was most fitting for the nations, and most honorable for the Torah, as it says: ‘unevat bayit [obscure] you divide the spoil.’ ‘Spoil’ means Torah, as it says: ‘I rejoice over Your utterance as one who finds much spoil.’ (Psalm 119)
12) ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה. מגיד שלא היה בהם כח לקבל יותר מעשרת הדברות שנאמר (דברים ה') אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלהינו עוד ומתנו אלא קרב אתה ונשמע מאותה שעה זכו ישראל להעמיד מהם המקום נביאים שנאמר (שם י"ח) נביא אקים להם נביא עתיד אני להעמיד מהם אלא שקדמו הם בזכות שנאמר (שם) ויאמר ה' אלי הטיבו אשר דברו. אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם:
12. “They said to Moses, You speak to us, and we shall hear.” This tells us that they had not enough strength to receive more than the Ten Commandments, as it says, ‘If we hear the voice of the Lord our God any more, we shall die.’ (Deut. 5) From that hour onward, Israel were privileged that God might appoint prophets from their midst, as it says, ‘I will appoint a prophet for them.’ (Deut. 18) I was going to do so in the distant future, but they anticipated Me, as it says, ‘The Lord said to me, They have spoken well.’ (Deut. 5) Happy is the person whose initiative is confirmed by God!
(§12 continued)
וכן הוא אומר (במדבר כ"ו) כן בנות צלפחד דוברות (שם ל"ו) כן מטה בני יוסף דוברים אשרי בני אדם שהמקום הודה לדבריהם. וכן הוא אומר (שם י"ד) סלחתי כדבריך (דברים ה') מי יתן והיה לבבם זה. אלו איפשר להעביר מלאך המות הייתי מעבירו אלא שכבר נגזרה גזירה.
רבי יוסי אומר על תנאי כך עמדו ישראל על הר סיני על תנאי כך עמדו על הר סיני שלא ישלוט בהם מלאך המות שנאמר (תהלים פ"ב) אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו:
Similarly we read (Numbers 26): ‘The daughters of Zelophehad have spoken well’ and ‘The members of the tribe of Joseph have spoken well.’ (Numbers 36) Happy are those mortals who whose words are confirmed by God! Similarly: ‘I have forgiven according to your word’ (Numbers 14) and ‘Would that their heart be so!’ (Deuteronomy 5) If it were possible to abolish the Angel of Death I would do so, but it has already been decreed otherwise.
Rabbi Yosi said: The Israelites stood at Sinai on condition that the Angel of Death not have power over them [but it was revoked] as it says, ‘I said you were gods, children of the All-High, but now you will die as men and fall as one of the princes.’ (Psalm 82)
Sifrei on Deuteronomy Chapter 11
13) ללכת בכל דרכיו. אלו דרכי הקב"ה שנ' (שמות לד) ה' ה' אל רחום וחנוך ארץ אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפי' נושא עון ופשע וחטאה ונקה. ואו' (יואל ג) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט. וכי היאך אפש' לו לאדם לקרא בשמו של הקב"ה אלא מה המקום נקרא רחום וחנון אף אתה הוי רחום וחנון ועשה מתנת חנם לכל. מה הקב"ה נקרא צדיק שנ' (תהלים קמה) צדיק ה' בכל דרכיו אף אתה הוי צדיק. הקב"ה נקרא חסיד שנאמ' וחסיד בכל מעשיו אף אתה הוי חסיד לכך נאמר כל אשר יקר' בשם ה' ימלט ואומר (ישעי' מג) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו ואו' (משלי טז) כל פעל ה' למענהו:
13. “To walk in all His ways” —these are the ways of the Holy and Blessed One, as it says (Exodus 34): ‘The Lord! the Lord! A God compassionate and gracious, slow to anger, abounding in kindness and faithfulness, extending kindness to the thousandth generation, forgiving iniquity, transgression and sin, and wiping clean.’ And it says (Joel 3): ‘Whoever calls in the name of the Lord will be delivered.’ But is it possible for flesh and blood to call upon God’s name? But just as the Omnipresent is called merciful and gracious, so you should be merciful and gracious, and give gifts gratis to all. As the Holy One is called ‘righteous’ (as it says: ‘The Lord is righteous in all His ways’), so you should be righteous. As the Holy One is called ‘pious’ (as it says: ‘and pious in all His deeds’), so you should be pious. Therefore it is said, ‘Whoever calls in the name of the Lord will be delivered,’ and it also says: ‘All who are called by My Name, Whom I have created, formed and made for My glory’ (Isaiah 43) and: ‘The Lord made everything for a purpose’ [or: for His sake] (Proverbs 16).
14) ולדבקה בו. וכי היאך אפשר לו לאדם לעלות במרום ולהדבק בו והלא כבר נאמר (דברים ד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ואומר (דניאל ז) כורסיה שביבים דנור יגלגלוהי נור דליק. אלא הדבק בחכמים ובתלמידים ומעלה אני עליך כאלו עלית למרום ונטלת' ולא שעלית ונטלת בשלום אלא אפילו כאלו עשית מלחמה ונטלתה וכן הוא אומר (תהלים סח) עלית למרו' שבית שבי לקחת מתנות באדם. דורשי רשומות אומרי' רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם למוד הגדה שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו ואם עשית מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי: (סליק פיסקא):
14. “And to cleave to Him.” But how is it possible for a person to ascend to heaven and cleave to Him? Is it not already said, ‘For the Lord your God is a consuming fire’ and it says (Daniel 7) ‘His throne was tongues of flame; its wheels were blazing fire’? Rather, cleave to the sages and their disciples, and I will count it on your behalf as if you ascended to heaven and taken it. Not just that you ascended and took it peaceably, but even as if you waged war and took it. Thus it says, ‘You ascended to heaven, you captured booty; you took gifts of men.’
The Doreshei Reshumot say: Do you wish to know Him who spoke and brought the world into being? Study aggadah, for from it you will come to know the Holy and Blessed One and cleave to His ways. If you do what is incumbent on you, I will also do what is incumbent on Me.
Psalm 68
(a psalm midrashically interpreted to refer to giving of Torah at Sinai)
1 To the chief Musician, A Psalm Song of David.
2 Let God arise, let his enemies be scattered; let those who hate him flee before him.
3 As smoke is driven away, so drive them away; as wax melts before the fire, so let the wicked perish at the presence of God.
4 But let the righteous be glad; let them rejoice before God; let them joyfully exult.
5 Sing to God, sing praises to his name; extol him who rides on the clouds; his name is the Lord, rejoice before him.
6 A father to the orphans, and a judge to the widows, is God in his holy habitation.
7 God gives the lonely ones a home to dwell in; he leads out the prisoners to prosperity; but the rebellious dwell in a parched land.
8 O God, when you went forth before your people, when you marched through the wilderness;
9 The earth shook, the heavens dropped at the presence of God; even Sinai itself was moved at the presence of God, the God of Israel.
10 You, O God, sent a plentiful rain, to strengthen your inheritance, when it languished.
11 Your flock found a dwelling in it; you, O God, have prepared of your goodness for the poor.
12 The Lord gives the word; great is the company of those who bear the tidings.
13 Kings of armies flee, they flee; and she who dwells in the house divides the booty.
14 Though you lie among the sheep folds you shall shine like the wings of a dove covered with silver, and her pinions with yellow gold.
15 When the Almighty scattered kings in it, snow fell in Zalmon.
16 O mighty mountain! O Mountain of Bashan! O many peaked mountain! O Mountain of Bashan!
17 Why do look with envy, O many peaked mountain, at the mountain which God desired for his abode? Truly the Lord will dwell there forever.
18 The chariots of God are twice ten thousand, thousands upon thousands; the Lord is among them, as in Sinai, in the holy place.
19 You have ascended on high, you have led captivity captive [midrash: ‘you have captured booty’ = Torah]; you have received gifts from men; from the rebellious also, that the Lord God might dwell among them.
20 Blessed be the Lord, who daily bears our burden, the God of our salvation. Selah.
21 He who is our God is the God of salvation; and to God the Lord belong the issues of death.
22 But God will strike the head of his enemies, and the hairy scalp of him who still goes on in his trespasses.
[verses 23-34 skipped — thematically irrelevant to the Sinaitic theme]
35 Ascribe strength to God; his majesty is over Israel, and his strength is in the clouds.
36 O God, you are awesome from your holy places; the God of Israel is he who gives strength and power to his people. Blessed be God.
No comments:
Post a Comment